בפרשה הקודמת, פרשת תרומה, קראנו על הציווי האלוקי על הכנת המשכן – המקדש העראי שינדוד עם עם ישראל במהלך נדודיהם במדבר. בפרשת תצוה האלוקים ממשיך ומפרט למשה ציווים שונים העוסקים בבניית המשכן ובהקמתו.

הדלקת המנורה

בכל לילה ידליק אהרן את המנורה עם שמן זית זך. המנורה תדלק מערב עד בוקר.

(קיראו: מדוע היו שבעה קנים למנורה בבית המקדש?)

הכהנים ובגדי הכהונה

משה יקרב את אהרון אחיו ואת בניו – נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר – כדי שישמשו ככהנים במשכן. אומנים יתפרו עבורם בגדים מיוחדים אותם ילבשו בעת העבודה במשכן. לאהרן, שישמש ככהן הגדול, הם יכינו שמונה בגדים ואילו לבניו ארבעה בגדים בלבד.

עבור אהרן הכהן שישמש ככהן הגדול יכינו האומנים את הבגדים המיוחדים הבאים:

אפוד: בגד עשוי כמין סינר מן החזה ועד לעקביים, על כתפי האפוד יהיו קבועות שתי אבנים ועליהם שמות בני ישראל;

החושן הוא בד ארוג ובו קבועות שתים עשרה אבנים יקרות, על כל אבן חקוק שם של שבט משבטי ישראל;

מתחת לאפוד, ילבש הכהן את המעיל אשר בשוליו ייקבעו פעמונים ורימונים שישמיעו קול תוך כדי הליכה ותנועה;

על מצחו הוא יענוד את הציץ, רצועת זהב עליה נחקק "קודש לה'" (לחצו כאן לכתבה נרחבת על הציץ).

ואת הבגדים הבאים יכינו האומנים גם עבור בניו של אהרון:

כותנת – חלוק אותה ילבשו על בשרם;

מגבעת – רצועת בד שלופפה על ראשם של הכוהנים (הכהן הגדול חבש אותה על ראשו בצורה שונה מעט);

אבנט – חגורה ארוגה מרכיבים שונים אותה היו הכוהנים חוגרים סביב לגופם,

ומכנסיים שאורכם נמשך עד לברכיים.

טקס קידוש הכהנים והמזבח

על משה יהיה לקדש את הכהנים בטקס שיימשך שבעה ימים, ויכלול העלאת קורבנות ומנחות שונות על גבי המזבח, הזיית דם הקורבנות, יציקת שמן ("שמן המשחה") עליהם והלבשתם בבגדי הכהונה המיוחדים.

גם בעתיד, לאחר פטירת אהרן, יהיה על הכהן הגדול שימלא את מקומו לשרת שבעה ימים עם מינויו לתפקיד הרם.

במשך שבעת הימים יעלו קורבנות על-גבי המזבח וימשחו גם אותו בשמן המשחה. כשיסתיימו פעולות אלו, הבטיח האלוקים למשה, אשרה את שכינתי על המשכן ושם גם אדבר עמך.

מזבח הקטורת

פריט נוסף אותו יש להקים במשכן הוא: מזבח הקטורת, הוא יצופה זהב, ייקבעו בו שתי טבעות לצרכי שינוע, ועליו יקטיר הכהן פעמיים ביום את "קטורת הסמים" (בה תעסוק התורה בהזדמנות אחרת).

לקריאה נוספת על הקטורת וממה היא הייתה עשויה, לחצו כאן.