פתיח

חודש תשרי הוא אחד החודשים המגוונים ביותר בלוח השנה היהודי, ויש שיגידו המגוון בהם. הוא עמוס ברגשות, צלילים, מראות וטעמים. הוא נפתח בקולו מרטיט הלב של החזן בתפילת הסליחות כשהוא מכריז בחצות הליל של מוצאי שבת "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה, הט אזנך ממרום יושב תהילה, לשמוע אל הרינה ואל התפילה"; קולו של השופר בראש השנה מבשר את ביאת השנה החדשה; הטליתות, בגדי הלבן והלבבות הפועמים ברגש כשהקהל מכריז בקול גדול "ה' הוא האלוקים!" במוצאי יום כיפור... הישיבה המשותפת בסוכה... השמחה והריקודים עם ספרי התורה בשמחת תורה. כל אלה יוצרים חוויה בלתי נשכחת של חודש החגים.

"הניגון הוא קולמוס הנפש" אמר רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד. "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה, ומעמיד את הבית ואת יושביו בקרן אורה" ציטט הרבי מליובאוויטש זצ"ל פתגם נוסף. בעולם החסידות תופסים הניגונים והשירים מקום של כבוד, שכן הם מטיבים לבטא את תחושות הנפש.

חודש תשרי גדוש אף הוא בניגונים חסידיים עתיקים. חלקים מבטאים את הביטול העצמי העמוק כהכנה לקראת יום הדין והמשפט; אחרים מציינים בשמחה חסידית עליזה את הזכות להיות בניו של האלוקים.

אנו שמחים להציג בפניכם מדריך מוזיקלי לחודש החגים. המדריך כולל את הניגונים החבדיי"ם לחודש החגים - בליווי הסברים ושירים להאזנה. אנו מקווים כי תהנו ממנו, וכי נתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה.

על אלבומי המוזיקה

את הניגונים להאזנה שאבנו מכמה מקורות.

הראשון בהם הוא "ניגוני חסידי חב"ד", או בקצרה "ניח"ח". סידרה זו כוללת 14 אלבומים והיא משחזרת היטב את תחושת הניגון האותנטית. ניתן לרכוש את הסידרה כאן.

אברהם פריד הוא זמר חסידי מפורסם, שהוציא לאור שלושה אלבומים של ניגוני חב"ד המצטיינים בעיבוד מודרני לנעימות עתיקות. האלבומים שלו זמינים לרכישה כאן.

"חב"ד קלאסיק" הוא שם של סידרת אלבומים שיצאו לאור על-ידי זלמן גולדשטיין מברוקלין שבניו-יורק. הם מציגים את הנעימות החבדיו"ת בעיבוד קלאסי, וניתנים לרכישה כאן.

חודש אלול: קול דודי דופק

"קול דודי דופק: פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי!" שיר השירים מספר את סיפורה של אהבה עזה בין אישה לבעלה, המכונה גם 'דוד'. בעזרת משל ציורי זה מתואר הקשר המיוחד שבין בורא העולם לעם ישראל.

על-פי גדולי החסידות, חודש אלול הוא זמן בו בורא העולם, ה'דוד', מתגלה לברואיו ומקבל את בקשותיהם בסבר פנים יפות. גם ראשי התיבות של החודש - אני לדודי ודודי לי - מסמלים זאת היטב.

רק טבעי הוא שתוכלו לשמוע ניגון מרגש זה, שחובר על-ידי רבי שניאור זלמן מליאדי "האדמו"ר הזקן", כשהוא מושר שוב ושוב ב"התוועדויות" - התכנסויות חסידים הנערכות בחודש אלול.

מילים: קול דודי דופק: פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי תמתי (שיר השירים, ה, ב).

סליחות: הא-ל הרחמן, עננו!

כשבוע לפני ראש השנה (ולמנהג הספרדים מראש חודש אלול), מתחילים לומר את ה"סליחות", תפילות מיוחדת המבקשות מבורא העולם לסלוח לנו על חטאינו ולהעניק לנו שנה טובה ומבורכת. הפעם הראשונה בה אומרים את הסליחות היא לאחר חצות לילה, במוצאי שבת.

בתום אמירת הסליחות פורצת התפילה-שירה הספונטנית: "הא-ל הרחמן העונה לעניים, עננו! הא-ל הרחמן העונה לשבורי הלב, עננו!".

הרבי מליובאוויטש זצ"ל לימד ניגון זה בשנת תש"כ (1959), בשמחת תורה לפנות בוקר. לאחר שלימד את הניגון, אמר: "בתחילה יש לנגן ניגון זה במתינות, ולאחר-מכן בשמחה. שכן תחילתו של הניגון מבטא את התחנונים, וככל שהוא נמשך כך גם מתחזקים הביטחון והתביעה כי בורא העולם יעננו."

מילים: רחמנא דעני לעניי ענינא, רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא".

להאזנה לניגון ללא מילים:

סליחות (2): אדון הסליחות

למרות שטקסט השיר הבא הנפתח במילים "אדון הסליחות" לא מהווה חלק מנוסח הסליחות לפי מנהג חב"ד, הפך ניגון זה לאחד מניגוני חב"ד בשל הסיפור הבא:

בהתוועדות חסידים עם הרבי מליובאוויטש, ביקש הרבי מחסיד ספרדי בשם הרב יוסף כהן לפצוח בניגון. הוא בחר בשיר ספרדי מפורסם "אדון הסליחות", ומאז הוא התווסף לניגוני חסידי חב"ד. הטקסט כולל שבחים לבורא העולם לפי אותיות הא"ב, כשבתום סידרת שבחים שואל הפזמון: מי הוא זה ואיזהו? ומשיב: זה א-לי, ואנוהו!

מילים: אדון הסליחות, בוחן לבבות, גולה עמוקות, דובר צדקות. מי הוא זה ואיזהו? זה א-לי ואנוהו. הדור בנפלאות, ותיק בנחמות, זוכר ברית אבות, חוקר כליות. מי הוא זה... טוב ומטיב לבריות, יודע כל נסתרות, כובש עונות, לובש צדקות. מי הוא זה... מלא זכויות, נורא תהילות, סולח עונות, עונה בעת צרות. מי הוא זה... פועל ישועות, צופה עתידות, קורא הדורות, רוכב ערבות. מי הוא זה... שומע תפילות, תמים דיעות. מי הוא זה ואיזהו? זה א-לי ואנוהו.

עשרת ימי תשובה: אבינו מלכנו

הימים היו ימי בצורת, וחכמי הדור הכריזו על תענית ציבור. ירד רבי עקיבא לפני התיבה כשליח ציבור ואמר תפילה קצרה: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך; אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה!" ומיד ירדו גשמים.

לתפילה קצרה זו נוספו במרוצת השנים קטעים נוספים המקבילים לתפילת שמונה עשרה, וכן תפילות על הצרות שפקדו את עם ישראל. מראש השנה ועד יום הכיפורים (חוץ משבת) אומרים את תפילת "אבינו מלכנו".

ניגון זה חובר על-ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, ונהוג לשיר אותו במהלך התפילה.

מילים: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה.

תפילות החג: אתה בחרתנו

בתפילה של כל חג - כולל ראש השנה, יום כיפור, חג הסוכות ושמחת תורה - אנו מודים לבורא העולם על כך שבחר בנו להיות לו כעם. אנו גם מודעים לכך כי זכות זו היא גם אחריות, לעבוד את הבורא ולהפיץ את אור האמת לכל האומות. "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו; ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך, וקירבתנו מלכנו לעבודתך - ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".

ניגון זה לימד הרבי מליובאוויטש בשנת תשכ"א (1960). הוא ציין כי החלק השני של הניגון אופייני לבעלי תשובה, שכן הניגון חוזר על עצמו שוב ושוב מתוך תשוקה להתקרב עוד ועוד לבורא העולם.

מילים: אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו; ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך, וקירבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.

ליל יום כיפור: ונסלח לכל העם

תפילותיו של היום הקדוש ביותר בשנה נפתחות בהכרזה חרישית אך נוגעת ללב. "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים." יום כיפור הוא היום בו אנו מתחננים לבורא העולם שיסלח לנו על החטאים שביצענו במשך השנה החולפת.

מיד לאחר אמירת "כל נדרי", מכריזים החזן והקהל שלושה פעמים: "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה." פסוק זה, המופיע בספר במדבר, מתאר את סליחתו של האלוקים לעמו על חטאים שביצעו בעבר.

מילים: ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם, כי לכל העם בשגגה (במדבר טו, כו).

פיוטים לתפילת ערבית של יום כיפור

תפילת ערבית נמשכת ולאחר תפילת העמידה נאמרים פיוטים רבים המזכירים את גדלותו של הבורא הכל-יכול. לפיוטים אלו חוברו כמה ניגונים חסידיים.

* "יעלה תחנונינו מערב": פיוט המבטא את רגשותיהם של המתפללים לקראת יממה של תפילות ותחנונים לבורא העולם ומזכיר את תפילות ליל יום הכיפורים, את תפילות הבוקר ואת תפילת הנעילה המסיימת את הצום, בערב למחרת. הוא מסתיים בתקווה כי האלוקים ימחל להם וייענה לבקשותיהם. פיוט זה מחובר לפי אותיות הא"ב, כשהוא נפתח באות תי"ו ומסתיים באות אל"ף.

מילים: יעלה תחנוננו מערב, ויבוא שועתנו מבוקר, ויראה רינונו עד ערב. יעלה קולנו מערב, ויבוא צדקתנו מבוקר, ויראה פדיוננו עד ערב. יעלה ענוינו מערב, ויבוא סליחתנו מבוקר, ויראה נאקתנו עד ערב. יעלה מנוסנו מערב, ויבוא למענו מבוקר, ויראה כפורנו עד ערב. יעלה ישענו מערב, ויבוא טהרנו מבוקר, ויראה חינוננו עד ערב. יעלה זכרוננו מערב, ויבוא ועודנו מבוקר, ויראה הדרתנו עד ערב. יעלה דפקנו מערב, ויבוא גילנו מבוקר, ויראה בקשתנו עד ערב. יעלה אנקתנו מערב, ויבוא אליך מבוקר, ויראה אלינו עד ערב.

להאזנה לניגון ללא מילים, בעיבודו של ירון גרשובסקי:

* הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" משתמש בדימויים שונים מעולמנו כדי לבטא היטב את גדלותו העצומה של בורא העולם אשר בידו נתון גורלנו והוא יכול לעשות בנו כטוב בעיניו.

מילים: כי הנה כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר, כן אנחנו בידך חסד נוצר – לברית הבט ואל תפן ליצר. כי הנה כאבן ביד המסתת, ברצותו אוחז וברצותו מכתת, כן אנחנו בידך מחיה וממותת – לברית הבט ואל תפן ליצר. כי הנה כגרזן ביד החרש, ברצותו דיבר לאור וברצותו פירש, כן אנחנו בידך תומך עני ורש – לברית הבט ואל תפן ליצר. כי הנה כהגה ביד המלח, ברצותו אוחז וברצותו שילח, כן אנחנו בידך א-ל טוב וסלח – לברית הבט ואל תפן ליצר. כי הנה כזכוכית ביד המזגג, ברצותו חוגג וברצותו ממוגג, כן אנחנו בידך מעביר זדון ושוגג – לברית הבט ואל תפן ליצר. כי הנה כיריעה ביד הרוקם, ברצותו מישר וברצותו מעקם, כן אנחנו בידך א-ל קנא ונוקם – לברית הבט ואל תפן ליצר. כי הנה ככסף ביד הצורף, ברצותו מסגסג וברצותו מצרף, כן אנחנו בידך ממציא למזור תרף – לברית הבט ואל תפן ליצר.

להאזנה לניגון ללא מילים:

* ...ולמרות זאת, בוחר בורא העולם למחול לברואיו על המשגים שביצעו. כך היא דרכו של האלוקים, "להאריך אפך לרעים ולטובים - והיא תהילתך". אנו מתחננים, איפוא, לפניו: "למענך אלוקינו עשה, ולא לנו; ראה עמידתנו דלים וריקים." ניגון זה לימד הרבי מליובאוויטש בשנת תשט"ז (1955) בשמחת-תורה לפנות בוקר.

מילים: דרכך אלוקינו להאריך אפך לרעים ולטובים והיא תהילתך. למענך אלוקינו עשה ולא לנו, ראה עמידתנו דלים וריקים.

כי אנו עמך, ואתה אלוקינו

אחד האלמנטים המרכזיים ביום כיפור הוא הוידוי. הוא נאמר פעמים רבות במשך הצום וכולל רשימה של חטאים ופשעים שאנו מתוודים עליהם. לפני הוידוי אנו מזכירים לבורא העולם כי למרות הכול, אנחנו בניו והוא אבינו.

"כי אנו עמך, ואתה אלוקינו! אנו בניך, ואתה אבינו!" אומרת התפילה.

הרבי מליובאוויטש לימד שני לחנים לקטע זה מן התפילה. את הראשון הוא לימד בשנת תשי"ז (1956) והשני בשנת תשכ"ד (1963)

מילים: כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו, אנו עבדיך ואתה אדוננו, אנו קהלך ואתה חלקנו, אנו נחלתך ואתה גורלנו, אנו צאנך ואתה רוענו, אנו כרמך ואתה נוטרנו, אנו פעולתך ואתה יוצרנו, אנו רעייתך ואתה דודנו, אנו סגולתך ואתה אלוקינו, אנו עמך ואתה מלכנו, אנו מאמירך ואתה מאמירנו.

הלחן הראשון:

הלחן השני:

תפילת נעילה: מארש נפוליאון

כאשר מלחמת נפוליאון והצאר הרוסי בשנת 1812 השתוללה במלוא עוזה, קבע רבי שניאור זלמן מליאדי כי מוטב והרוסים ינצחו שכן לו ינצח נפוליאון יתרחקו לבבות בני-ישראל מאביהם שבשמים. כאשר חצה נפוליאון עם חייליו את הגבול לרוסיה בשיר לכת - "מארש", ביקש רבי שניאור זלמן מחסידיו לשיר לפניו את השיר והתבטא שזהו "ניגון של ניצחון". זמן לא רב לאחר-מכן, החלו החסידים לשיר את השיר במוצאי יום כיפור בחתימת תפילת הנעילה. השיר-מארש מבטא את רגשות המתפללים כי הם ניצחו בדין וכי בורא העולם מחל להם וכתב וחתם אותם ואת עם ישראל כולו לשנה טובה ומתוקה.

חג הסוכות: ושמחת בחגך

הניגון השמח של מארש נפוליאון ילווה אותנו היטב לאורך ההפסקה הקצרה שבין החגים – ארבעה ימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות. חג הסוכות הוא חג שמח במיוחד, שכן עליו נאמר בתורה "ושמחת בחגך... והיית אך שמח!"

בבית המקדש היו נערכים חגיגות "שמחת בית השואבה" המוניות בהם היו זקני העם מרקדים כשאבוקות של אש בידיהם. על שמחה מיוחדת זו נאמר בתלמוד כי מי שלא ראה אותה, "לא ראה שמחה מימיו."

הניגון "ושמחת" הוא ניגון שמח המאפיין את שמחת החג.

מילים: ושמחת בחגך והיית אך שמח (דברים טז, יד-טו)

הללו את ה' כל גויים

בתפילות ימי חג הסוכות אומרים פרקים מן התהילים הידועים כ"הלל". פרקים אלו מהללים את בורא העולם על החסדים שהוא גומל עם בני ישראל. לא רק עם ישראל משבח את בורא העולם, גם אומות העולם עושים זאת.

מילים: הללו את ה' כל גויים, שבחוהו כל האומים, כי גבר עלינו חסדו, ואמת ה' לעולם הללוי-ה (תהילים קיז א-ב).

שמחת תורה: ניגוני הקפות

השמחה שהחלה בחג הסוכות מגיעה לשיא ב"שמחת תורה", בו אנו מסיימים את קריאת התורה כולה ועורכים "הקפות" – מסתובבים עם ספרי התורה סביב לבימת הקריאה. לרגל אירוע משמח זה חוברו כמה וכמה ניגוני הקפות שמחים. ביניהם ניגון שחיבב במיוחד רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל, אביו של הרבי מליובאווטש. רבי לוי יצחק נעצר על-ידי הסובייטים ונפטר בגלות, אלפי קילומטרים הרחק מביתו ומעיר מגוריו. בהזדמנויות רבות עודד הרבי את החסידים בשירת ניגון ההקפות שהיה אהוב כל-כך על אביו, והמיוחס לרבי שניאור זלמן מליאדי.

ניגון ההקפות של הרב לוי יצחק שניאורסאהן:

ניגון הקפות 2, מתחיל בערך בדקה 2:00: